הגיגים על הביזיון במליאת המועצה – 01.09.2016

"תנו לגמור… ללכת…"

זה מה שראש המועצה אמר לעיני המצלמות, דקות אחרי שעזבתי את אולם המליאה הערב, ביחד עם חבר האופוזיציה, מר מיכה מגידיש.
ככה גם היה יחסו אלינו לפני שעזבנו וזו הסיבה שעזבנו.
דיון לא היה שם. גם לא לכאורה, או למראית עין.
הצעה לסדר בנושא חיוב התושבים בהיטלי סלילה ברחובות שבקושי עברו קרצוף וריבוד ובכלל לא היו אמורים לגבות כספים – ירדה מסדר היום.
הצעה לסדר בנושא הטמעת לימודי השחמט במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – ירדה מסדר היום.
ללא דיון. ללא הנמקה. בזלזול שממנו משתמע "ככה. כי אני יכול".
ההחלטה לעזוב את האולם איננה קלה, הרי נבחרתי כדי לייצג את הציבור, כדי להביא את קולו של הציבור לשולחן הדיונים, לטייב החלטות ולכוון לעשייה משמעותית. עם זאת, במצב שבו ראש המועצה מקיים את ישיבות המליאה רק כי החוק מחייב זאת, ללא דיון, ללא התייחסות מקצועית וללא העמקה, תוך הפגנת זלזול ביושבים סביב השולחן – אינה לגיטימית ופוגעת בציבור.
זו גישתו.
זו שיטתו.
ישיבות המועצה הן למעשה, הצגה, שבה כל היושבים סביב השולחן, למעט חברי האופוזיציה, הם ניצבים שאין להם זכות לפתחון פה (צפייה קצרה בווידאו של הישיבה תמחיש כמה פעמים משתיק ראש המועצה את חברי הקואליציה מלהגיב לדברים שנאמרים סביב השולחן – וגם הם מסמנים אחד לשני לשתוק "כדי שהדיון ייגמר כבר").
בושה וחרפה.
הכוח להוביל ולרתום אנשים לעשייה אמור לנבוע מחזון ויכולת מנהיגות.
זה הפוך מן המקרה שלפנינו שבו, העומד בראש היישוב משתמש לא אחת בסמכותו ובמעמדו כדי לסתום פיות ולכפות החלטות.
לא מנהיג.
לא בעל חזון.
לא מפקד.
לא ראוי.
לא מגיע לתושבי פרדס חנה כרכור.

14206184_10154503898162888_1351009545791933788_o

פורסם בקטגוריה הגיגים לשבת, חדשות ועדכונים, משולחן המועצה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

אשמח לשמוע את תגובתכם