הגיגים לחג הסוכות: Hyde Park או Hide Park…

בימים האחרונים ביקרתי בלונדון. באחד הבקרים יצאתי אל ההייד פארק (Hyde Park) שבמרכז העיר. מספר צעדים מהדרך הראשית לתוך הפארק ומצאתי את עצמי בתוך עולם ירוק וקסום, כשברקע ציוצי ציפורים ופסיעה ממני סנאים מקפצים על עצי ערמונים. אנשים עברו לצדי, היו שרכבו על אופניים, היו שיצאו לג'וגינג עם הכלב והיו שהתרגעו על ספסל ובהו אל האופק…

והייתי אני בתוכם – התבוננתי והרהרתי…

לפני שבע שנים ערכה המועצה המקומית פרדס חנה כרכור דוח שבו סקרה את שטחיה הציבוריים. זה נעשה כחלק ממערך איסוף הנתונים לקראת הכנתה של תכנית המתאר החדשה. אז היו במושבה כ-38 אלף תושבים ובדוח ציינו כי לרשותם 18 גינות בלבד. כדי לגשר על הנתונים המזעריים סכמו פנימה שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) – למשל "שצ"פ מרכז המושבה" – זה שצמוד לבית יד לבנים…זה שיש בו רק חול ומכוניות אבל נקרא שצ"פ כי כך הוא מוגדר בתכניות… וגם למשל "שצ"פ גן הגיבורים" – זה שנשאר בדיוק כמו שאני זוכרת אותו מגיל 3… חול ואבנים, רק שהיום הוא מוקף גם חומות בניינים…

לפני כשנה נעשה סקר חדש. הסקר טרם הוצג למליאת המועצה אבל ידועים לי ממצאיו. גם לכם. היטבתם לתאר אותם בפוסטים השונים ובתגובות להם ואף בעצומה שניסחתם ועליה חתומים כבר מאות.

תושבים יקרים, הם ימשיכו לעטוף את הממצאים במילים יפות ואנחנו נמשיך לקלף את שכבות המייקאפ מפניהם !

הקרחות במרכזי הגנים הציבוריים – מדברות בעד עצמן.

היעדר מתקני המשחקים ורמת התחזוקה הירודה של המתקנים הקיימים – מדברים בעד עצמם.

אזורים שלמים ביישוב שלנו שאין להם בכלל שטח ירוק שכונתי בטווח הליכה…

היעדר רצף של שבילי הליכה ואופניים (שלא לדבר על מדרכות… רק שבילים בטוחים ומוארים ורחמנא לצלן ספסל בדרך).

המחסור בעצים ופיתוח נופי לאורך הרחובות ניכר ובולט במיוחד בשכונות החדשות, אך בכל היישוב שלנו קיימים רחובות רבים חסרי אופי – אלא אם אתם מוצאים חן בפחי האשפה הפזורים בהם, קווי החשמל ועמודי המתח וקווי הטלפון העיליים המתוחים מצד לצד…

וזה מצטרף כמובן לחזות של מרכז המושבה, הכניסות ליישוב, השילוט, התאורה… כל כך הרבה…

המרחב הציבורי שלנו מופקר מזה שנים רבות ע"י קובעי מדיניות חסרי מעוף, חסרי חזון וחסרי יכולת מקצועית-תכנונית ארוכת טווח והבנה שביחס לשטחי הציבור, לרחובות, לאזורי המפגש – יש כדי לקבוע את דמותה ותדמיתה של פרדס חנה כרכור ויש כדי לייצר גאווה מקומית. כן, גאווה מקומית. אמיתית.

ותאמינו לי, כמתכננת ערים ומתוך ניסיון של 20 שנים במגזר הציבורי, צעדים קטנים ומשמעותיים ניתן ואפשר וצריך לעשות ולא בכסף גדול – למשל לפתח שפה אדריכלית, למשל לקבוע הנחיות מרחביות, למשל לפתח תכניות להתחדשות עירונית ועוד ועוד… לשם כך נחוצים בראש וראשונה אנשים שמסוגלים לעבוד בצוות, לפתח חשיבה מחוץ לקופסא, לרתום משאבים פרטיים לציבוריים, לפעול תחת המגבלות של השקל בקופה ולהביא לתוצאות המייצרות גאווה. אמיתית.

הצעד הראשון המוטל על כתפי כולנו הוא לצאת מאזור הנוחות של ה"בסדר".

קבעתי בעבר ואני קובעת גם עכשיו – בסדר זה לא מספיק !

לכל מי שתייגו אותי בפוסטים השונים, אני שולחת תודה וקוראת לכם להצטרף אליי ולחוגי האנשים שפועלים איתי – כדי להביא לשינוי המדיניות המיוחל, לשינוי התפיסה, לצמוח מתוך הביקורת לכדי קביעת תכניות עבודה ותקציבים ולהיאבק על הזכות שלנו לפארקים אמיתיים, מפותחים, לשטחים ציבוריים מטופחים יותר (ולא כאלה שייבשו במשך שנים רק כדי לבצע החלפת שטחים עם איזה יזם… בשביל עוד כמה יחידות דיור…) – שטחי ציבור מפותחים לילדים שלנו, לעצמנו, להורים שלנו ולסבים והסבתות שלנו. לכל האושפיזין היושבים בצל סוכתנו החג הזה.

אני שומעת אתכם, אני רואה ומרגישה כמוכם את העוולות וביחד אתכם אשנה את עתידה של פרדס חנה כרכור.

הייד פארק המתאים למידותינו איננו רק חלום – הוא משימה והוא בר השגה.

המשך חג שמח וחופש נעים.

פורסם בקטגוריה הגיגים לשבת, חדשות ועדכונים, משולחנה של הגר, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

אשמח לשמוע את תגובתכם